מקייס נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים

1.התובע ורעייתו הינם הבעלים של בית הנמצא ברח' ספיר 31 בטבריה (להלן: "הדירה" או "הבית").

2.הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר בתקופה הרלוונטית לתובענה ביטחה את הבית על פי פוליסה מס' 09/006/072/0325711 (להלן: "הפוליסה"), אשר תקופתה מיום 1.6.2009 עד 31.5.2010.

טענות התובע - כתב תביעה והתצהיר

3.בתאריך 26.2.10 בשעה 13:15 או בסמוך לכך, התמוטט חלק מהקיר התומך הנמצא בחצר ביתו של התובע, והמפריד בין חצר ביתו לחצר ביתם של השכנים, משפ' דדון (להלן: "האירוע"). כתוצאה מהאירוע נפגע עובר אורח בשם בן חמו מאור.

4.התובע סבר תחילה כי מדובר בקיר משותף השייך לבית משפ' דדון, אך התברר כי הקיר נמצא בשטח ביתו. בתחילת שנות ה-80 בעת בניית הבית, בנו במקביל גם השכנים של התובע, משפ' דדון, את ביתם, ושני הבתים נבנו על אותה חלקה 114 בגוש 15282. בין שני הבתים נבנה קיר תומך אולם התברר כי בחלק הצפוני מזרחי, הקיר התומך נמצא בתוך שטחם של משפ' דדון, ואז הוסכם בין התובע לבין משפ' דדון כי בחלק הצפון מערבי ייבנה הקיר התומך בדרך של מגרעת בתוך החלק של ביתו של התובע, כך שבפועל גם התובע וגם משפ' דדון לא יפסידו מהשטח. הקיר הנ"ל נבנה בתחילת שנות ה-80 מאבנים לרבות אבני בזלת, עפ"י תוכניות בפיקוח הנדסי מלא, כאשר בין האבנים הושאר מפעם לפעם מיקום לניקוז מים.

5.בתאריך 2.3.10 שלח התובע לנתבעת (באמצעות סוכן הביטוח מר סדן ניסים), טופס הודעה ותביעה בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהתמוטטות הקיר בהתאם לפוליסה.

6.ביום 3.5.10 שלחה הנתבעת לתובע מכתב תשובה בו דחתה את התביעה וטענה כי: "המדובר בהתמוטטות קיר אבנים המהווה גדר בין שני מגרשים. מבדיקת מהנדס מטעמנו נמצא כי גורם הנזק הינו עקב מי גשם שנספגים במצעים בסמוך לקיר, ובהעדר ניקוז מתאים גורמים ללחצים אופקיים והחלשה הדרגתית. גשמים שירדו בעוצמה חזקה ביום האירוע התנקזו בשטח החצר, נספגו שוב בקרקע שבגב הקיר, העצימו את העומס והביאו לקריסתו. עפ"י תנאי הפוליסה פרק א' סעיף ב' מוחרגים מכיסוי נזקים הנגרמים עקב פגיעת סערה בגדרות".

7.התובע פירק את הקיר שכאמור חלק ממנו נפל, ובנה קיר חדש, כאשר עלות העבודות והתיקונים הסתכמה בסך של 73,038 ₪. העלויות עבור תיקון הקיר היו זהות למעשה לסכומים כפי שנקבעו בחוות הדעת שניתנו על ידי השמאי מטעם הנתבעת, מר רועי לוין, ועל ידי הנדסאי הבניין מטעם הנתבעת, מר שי הרוש.

8.הגשמים אשר ירדו ביום האירוע לא היו אירוע חריג אשר אינו מכוסה בפוליסת הביטוח, והתובע ו/או מי מטעמו לא ביצעו כל מעשה ו/או מחדל אשר הביא לקריסת הקיר, ואין כל סיבה שלא לשלם לתובע את סכום הנזק הנגרם בעקבות האירוע.

9.הנתבעת דחתה את תביעת התובע ללא כל בסיס ואחיזה במציאות והיא מתנערת מאחריותה על פי פוליסת הביטוח. התובע זכאי לקבל מהנתבעת את מלוא סכום נזקיו.

10.הנתבעת בכתב ההגנה מטעמה העלתה נימוקים אשר לא נטענו בנימוקיה לדחיית התביעה כעולה ממכתבה מיום 29.11.10, ומדובר בהרחבת חזית אסורה. לחילופין, באם בית המשפט יקבע כי יש להתייחס לטענות הנתבעת, טען התובע כדלקמן:

א.לא מדובר בגדר בין חצרות אלא בקיר תומך גבוה מאד, כאשר בחלק שבו ארעה ההתמוטטות גובה הקיר התומך הינו כמעט 5 מ' מעל לשביל הכניסה לבית משפ' דדון, והקיר התומך מפריד בין החצרות.

ב.מצב הקיר לא השתנה במהלך כל השנים. הקיר אינו קיר בטון אלא קיר המורכב מאבנים המונחות זו על זו ואיננו אטום. בין אבן לאבן יש טיח או בטון ובאופן טבעי יש סדקים בטיח או בבטון שבין האבנים.

ג.התובע איננו יודע מה הסיבה אשר גרמה לקריסת חלק מהקיר. בכל מקרה הקריסה ארעה בחלק העליון של הקיר התומך ולא בחלק התחתון, כך שאם המים היו נספגים למטה כפי שנטען על ידי הנתבעת, הרי הקריסה הייתה אמורה להיות בחלק התחתון.

ד.בקיר התומך היו פתחי ניקוז.

ה.בחלק המזרחי של הקיר התומך אכן הייתה לפני כעשר שנים בעיה של סדקים, ואכן תוקן חלק מהקיר המזרחי.

11.בסעיף 6 לכתב הגנתה, טענה הנתבעת כי נבנתה טרסה ובוצעו שינויים בשיפועי הקרקע בצד הצפוני של המגרש של התובע, כך שמי הגשמים אשר זורמים מצדדיו המערבי והצפוני של המגרש זורמים לפינה הצפון מזרחית של המגרש, וכי גג המבנה מנוקז על ידי שני מרזבים לכיוון צפון. כך, שבחישוב מוערך, מי הגשמים שיורדים בשטח של כ-300 מ"ר, זורמים לפינה הצפון מזרחית ונעצרים בטרסה.

לטענות הנ"ל אין כל בסיס, לא בוצעו כל שינויים בשיפועים מאז בניית הבית. אכן נבנתה טרסה בעת בניית הבית ומאז לא שונה דבר והמרזבים שמהגג נשארו במקומם והם פונים לאותו כיוון.